אני בד"כ הולך עם כובע ה- M על ראשי. זהו קיצור של- Miky כמובן אבל לפעמים אנשים מתבלבלים. ביום מן הימים פנה אליי מנהל בקריאה: "מורה!" – "מה מורה, אני מורה?!" הוא חשב ש "M" = מורה.
לעיתים אנשים שלא שולטים בשפה האנגלית מבלבלים בין עברית לאנגלית ואז M = מ.

התברר שהוא רצה לשמוע אם יש לי רעיונות להתאמת בית ספר התיכון שלו למאה ה-21. ככה, עכשיו זה באופנה, משרד החינוך רוצה לדחוף את הטכנולוגיה לבית הספר, וזאת בעידודו של שר החינוך הרב שי פירון.

אז לפי הזמנתו של המנהל ניגשתי לעבודה וחקרתי באילו כלים יכול בית ספרו להשתדרג. כמובן מאמר זה יכול לשמש מורים ומנהלים כאחד. או מדריכי ומפעילי תוכניות תקשוב בבתי ספר.

לוח אינטראקטיבי – לו"א (לוח חכם)

אחד הדברים הראשונים שמדברים עליהם כאשר דנים בנושאים של מחשוב בתי הספר וכו', זהו הלו"א – הלוח החכם.

פעם השתמשו בלוח עם גירים, לאחר מכן עברו ללוח עם טושים, היום עוברים ללוחות חכמים.

מהו לוח אינטראקטיבי – לוח חכם?

הלוח האינטראקטיבי הוא בעצם שילוב של לוח יחד עם מקרן שמקרין עליו, וכמובן מחשב. הלוח עצמו הוא סוג של עכבר גדול, כמו פד (pad) של מחשבים ניידים, כאשר לוחצים על מקומות על פני הלוח, המחשב מזהה זאת כלחיצה של עכבר או הזזת הסמן של העכבר. – אפשר להתייחס ללוח החכם כאל "מסך מגע" למרות שהגדרה זו אינה מדוייקת לחלוטין.

על פניו נראה שאת הלוח החכם (שאגב די יקר – 1000$ +), יכול להחליף מקרן המחובר למחשב רגיל עם עכבר ומקלדת. אז הדבר הוא נכון בצורה חלקית, מכיון שישנן חסרונות בשימוש המסורתי של מקרן + מחשב. – דבר זה פוגע בזרימת השיעור ובשיתופה עם התלמידים.
הרעיון הנחמד שניתן להפעיל הכל על גבי המסך, ניתן להזמין תלמידים ללוח – לסמן, להדגיש, לבחור, לשחק וכו' – הוא מבריק, מהנה ופשוט. [הטיבה לומר זאת המחנכת אמילי בפוסט המסביר מדוע תוקפים את הלוח החכם]

מהן יתרונות השימוש בלוח החכם?

ישנן הרבה יתרונות ללוח זה, הרבה דברים שניתן לעשות איתו:

ניתן להקרין על גבי המסך, וניתן לכתוב ולהעיר עליו. (וכן לשמור אותם תוך כדי גלילה).
בהנדסה + מתמטיקה ישנו זיהוי צורות אוטומטי ושרטוטי קוים ישרים.
ניתן לשמור את השיעורים (פורמט PDF וכו' – לא ברור אם גם וידאו).
התלהבות מצד התלמידים. ושיתופם (הבאה אל "הלוח").
אפשרות להסתרה \ גילוי המסך. או גילוי ע"י כוכבים ועיגולים.
יכול לקצר זמן בהכנת השיעור ביחס להכנת מצגת.
ישנם פעילויות מוכנות מראש, וכן מערכי שיעור מוכנים.
התלמיד חש חיבור כמו לוח (בניקוד לעכבר ומקלדת היוצרים פער).
ניתן לכתוב על גבי דפים (למשל לחזור על מתכונת או בגרות ולמלא בקוים החסרים את התשובה) לאחר מכן ניתן לשלוח לתלמידים את הפתרונות
ניתן להמשיך מהמקום בו הפסקנו כי השיעורים נשמרים, ניתן לחזור על התרגילים, ניתן לשלוח את התרגיל הביתה.
המהירות והפשטות, מקלות הן על המורה והן על התלמיד.

החסרונות שבלוח החכם

עלות הלוח יקרה מאוד.
מידת ההרס שעלול לחוות לוח זה הוא גדול מאוד, יש לשמור עליו היטב.
כמו כל דבר המשלב אלקטרוניקה, יש למוצר בלאי ובעיות טכניות בטווח הרחוק.
הלוח מצריכה חשיבה מחודשת על בניית השיעורים מצד המורה, ועל שימושים מתקדמים באפשרויות שלוח זה מספק.

סרטון זה ערוך ומציג שילוב של הצגת אפשרויות הלוח החכם, ואת יישומם בשיעורים ממשיים:

כפי שאתם רואים היתרונות גוברים בהרבה על החסרונות ואכן, אם הדבר אפשרי מומלץ לעבור ללוח זה!

אפשרות המקבילה ללוח חכם, היא מקרן חכם.

מקרן חכם – זיהוי תנועה

"מקרן חכם" זהו מקרן המאפשר זיהוי של תנועת עט. – בעצם "מקרן חכם" הוא פתרון זול ללוח חכם. המקרין מקרין את המחשב על גבי לוח (עדיף להשתמש בלוח קשיח), וניתן לכתוב על גבי הלוח – בדיוק כמו הלוח החכם.
התוכנה שמגיעה עם המקרן החכם של מקרן מסוג Hitachi מקביל בתכונותיו ללוח החכם.

כך נראה מקרן אינטראקטיבי מסוג hitachi bz-1

החסכון הכספי הוא גדול מאוד! מכיון שללוח חכם + מקרן זו הוצאה גדולה. ואילו אפשרות המקרן החכם חוסכת הרבה.

ניתן לראות בסרטון זה, דוגמא לשימוש במקרן החכם:

התנסתי גם בלו"א וגם במקרן החכם. ולא ראיתי הבדל בין שניהם, לכן נראה שהמקרן החכם היא קנייה חכמה יותר.

דיגיטיזציה לספרי הלימוד – ספרים דיגיטליים + ילקוט דיגטלי

הדבר הבא שבדקתי זו אפשרות מעבר ל"ספרים דיגיטליים", כחלק מאותה תוכנית של משרד החינוך, משרד החינוך חותר לכך שבתי הספר ישתמשו בספרים דיגיטליים ולא בספרים מודפסים מסורתיים אליהם הורגלנו. – מלבד הקידמה והאפשרויות שתוכנית זו טומנת בחובה. מרחף הצד הכלכלי – כאשר ספר דיגיטלי יעלה פחות מספר רגיל וישנו הצד "הירוק" – חסכון עצום בנייר.

ניתן ללחוץ על איזורים בספרים, ולקבל מידע נוסף מאתרים חיצוניים, סרטונים, פעילויות ועוד.

התלמידים יקבלו שם משתמש וססמא, ויוכלו להתחבר ל"מדף הדיגיטלי" שלהם, מדף זה מכיל את ספרי הלימוד בהם הם משתמשים.
התלמידים יעקבו בשיעור אחרי המורה באמצעות טבלטים או לפטופים או מחשבים שולחניים. כמו כן בביתם הם יבצעו מטלות באמצעות ספרים אלו.

יתרונות הספרים הדיגיטליים

מספק המשכיות הרגלי התלמידים בעבודה עם מחשב – ידידותי לתלמיד.
מאפשר לימוד חוויתי יותר, מקיף יותר ומובן יותר באמצעות שילובי קישורים, סרטונים ועוד.
אפשרות להוספת הערות או משימות ע"י התלמיד או המורה על גבי הספר.
הגשת משימות ומטלות ע"י המערכת שמשולבת בה הספרים הדיגיטליים (ילקוט דיגיטלי), ומעקב אחר מילוי המטלות ע"י המורה.
חסכון כספי (לא בטוח).
אפשרויות שימוש ע"י טאבלטים בנוסף על המחשב.

חסרונות הספרים הדיגיטליים

יש צורך להתרגל לעבודה עם קריאה מתוך מחשב \ טאבלט חומר עיוני. ההרגל הוא לא רק רפואי (ראייה) אלא גם הרגל של קריאה רצופה ולא מדלגת כמו שמורגלים מ"פייסבוק" ו- "טוויטר" וחדשות.
על מנת שהלימוד יהיה אפקטיבי על הספר להיות מלא כמה שיותר בפעילויות שונות – נכון לעכשיו זה לא כך.
שימוש קבוע בספרים כאלו, מצריך מערך של טאבלטים לשימוש התלמידים כמובן, הדבר מוביל להחזקת צוות טכנאי לטיפול בתקלות. – התירוץ "הכלב אכל לי את שיעורי הבית" יוחלף ב- "וירוס השתלט לי על שיעורי הבית".
תלמידים דתיים, בתי ספר דתיים – כיצד יוכלו ללמוד בשבת? – אם לא תהיה להם אלטרנטיבה כתובה, לא יוכלו ללמוד באמצעות ספרי הלימוד בשבת.

לספרים הדיגיטליים יש פלוסים רבים, אני חושש שהפוטנציאל עדיין לא מומש, ישנו צירוך בשיפור רב. מכל מקום המחשבה והכיוון יפים.

תוכנה להתנהלות המורים, ציונים, מטלות ועוד

בית הספר משתמש בתוכנה "משו"ב" – תוכנה זו מאפשרת לעקוב אחר התנהלות התלמידים בשיעורים, ציונים ועוד. זו תוכנה מצויינת ומומלצת.

סרטון המדגים את אפשרויות משו"ב בקצרה:

מסכי מידע ונתונים במרחבי בית הספר

היום, ישנה אפשרות, להציג לתלמידים ולמורים את הדברים העדכניים שקרו בבית הספר. ניתן להציג תמונות. להקרין הודעות שונות ולהקרין מערכת שעות ואת שינויי מערכת השעות.

בית הספר משתמש כיום בתוכנות מבית היוצר של "שח"ף" מערכות מידע ממוחשבות. כחלק מתוכנות אלו ישנה תוכנה לניהול מערכת השעות של בית הספר, וגם ניהול מסכי המידע.

מערכת ניהול מסכי המידע לטעמי אינה ברמה גבוהה. קשה מאוד להעלות תמונות ולעדכן מידע, נראה שתוכנה זו אינה בשלה. מכל מקום האינטגרציה של מערכת השעות בתוך ניהול מסכי המידע עובדת היטב.

* לדעת מערכת מסכי מידע יותר טובה היא זאת של חברת "tic-tac".

מערכת ניהול מערכת השעות של בית הספר

אז כמו שהזכרתי מקודם (לגבי מסכי מידע) המערכת היא של "שח"ף מערכות מידע ממוחשבות". המערכת עובדת יפה, עם מגוון אפשרויות, כגון: שליחת הודעות למורים ורובוט סידור מערכות אוטומטיות ועוד.

מערכת לנתינת מטלות והגשות דרך המחשב

אני לא יודע כמה יודעים זאת אך בתוך מערכת ה- משו"ב ישנה מערכת "מודל" – Moodle. מודל זו מערכת ניהול למורים ותלמידים (או מרצים וסטודנטים), המאפשרת להם ללמוד בסביבה משותפת.
ב- Moodle, סביבות העבודה מחולקות על פי הקורסים (או השיעורים) ובכל שיעור ניתן לשתף קבצים שונים (להקים מעין מאגר קבצים המתאימים לשיעור ולקורס). כמו כן המורה יכול לתת לתלמידים מטלות, לקיים מבחנים, לפתוח קבוצות דיון וצ'אטים ועוד. התלמידים יכולים להגיש דרך כלי זה את שיעורי הבית והמטלות שלהם.

ה- Moodle היא מערכת ניהול חינמית וקוד פתוח, ויכולה לעזור רבות בתחום ההוראה. הנוחות של שילוב מוד"ל יחד עם מערכת משו"ב מאפשרת לכל תלמיד ומורה להירשם לקורס \ שיעור באופן אוטומטי.

סרט תדמית של מודל:

שימוש בכלי גוגל (google drive + google docs) – גוגל דרייב וגוגל דוקס

כבר לפני זמן רב גוגל יצאו עם התוכנות המשרדיות שלהם (דמוי אופיס של מייקרוסופט) בגרסת אונליין. לגוגל יש אפשרות להוספת: מסמך – Document (כמו וורד), מצגת – Presentation (כמו פאואר פויינט), גיליון אלקטרוני – Spreadsheet (כמו אקסל), טופס – Form, ציור – Drawing.

היתרונות של מסמכים אלו הן:

השימוש הוא חינמי לחלוטין.
ניתן לגשת למסמכים מכל מקום שהוא (זה על גבי הרשת).
ניתן לעבוד בצוותא על אותו המסמך.
נשמרים כל גרסאות השינוי, כולל שמות המשותפים שעדכנו את המסמך.
ישנה תיבת צ'ט הפתוחה לכל העורכים \ הצופים במסמך, ניתן לדון ולהעיר הערות.
ניתן להוסיף הערות שונות למסמך – בההערה מוזכר: שם המעיר, תאריך.
ניתן לשתף את המסמך באחד משלוש רמות: באופן פרטי \ חצי פרטי \ ציבורי.

לכל מסמך ישנן הגדרות משלו, אך יתרונות אלו משותפים לכל המסמכים. כדאי להתנסות בכל אחד מכלים אלו כדי להבין כיצד עובדים ואיך ניתן לעבוד איתם.

אך למטרת המאמר אתן כמה רעיונות כיצד ניתן לשלב כלים אלו בהוראה:

ניתן ליצור טופס של גוגל שיהווה שאלון לתלמידים – דף עבודה או מבחן. התלמידים יענו עליו והמורה יקבל את כל תשובות התלמיד על גבי גיליון אלקטרוני או תצוגה גרפית של התוצאות. כמו כן ניתן לתת לתלמידים לייצר את השאלון, והם ירכיבו שאלות ומתוך קח יצטרכו ללמוד את הנושא.
ניתן ליצור קוד QR שיוביל לשאלון, והתלמידים יוכלו לענות עליו מכל מחשב \ סמאטרפון \ טאבלט. ליצירת קוד ניתן להשתמש בכלי חינמי זה למשל.
ניתן להציג את ניתוחי התוצאות מול התלמידים ולדון בהם.
קובץ מסמך משותף של גוגל – אפשר לתת לתלמידים לעבוד על מסמך משותף בו יעבדו לבד \ בזוג \ קבוצה. כל תלמיד אחראי על חלק אחר. ניתן לצרף אותם יחד לאחר מכן.
אפשר לתת עבודה מסכמת בה כל התלמידים יצטרכו לעבור על כל המסמך ולענות על שאלות וכו'.
ניתן לעבוד על טבלה משותפת שבה כל תלמיד אחראי על שורה אחת בטבלה.
שימוש בהסטוריית גרסאות ושינויים – כאמור, לכל מסמך נשמרת היסטוריה, באמצעות היסטוריה זו: המורה יכול לעקוב אחר התלמידים, מי ביצע מה. המורה יכול לתת ציונים והערכה מדוייקים לפי צורת עבודת התלמיד.
שימוש בצ'ט של המסמך המשותף – התלמידים יוכלו לנהל שיחות ביניהם וטיפים כיצד לייעל את המטלה, התלבטויות יעלו ועוד. המורה יוכל לראות את כל השיחה ולהעיר הערות.

מאגר שיתופי למורים

מורים עובדים רבות על הכנת מערכי השיעור שלהם. היום ישנן כל כך הרבה אפשרויות לקבלת מידע וחומר על השיעורים. מלבד חומרים כתובים, ישנם תמונות, סרטונים ועוד.
אז מידע זה יכול לשמש מאוד את המורים אבל לפעמים מרוב חומר מתבלבלים ועבודת הסינון מפרכת.

לכן אפשרות לצאת מן התסבוכת, היא לשתף את החומרים בין המורים. השיתוף הטוב ביותר הוא להקים מאגר שיתופי, המאגר יכול להיות מקוטלג על פי נושאים. המורה מחפש חומר במאגר, במאגר הוא מוצא מערכים מוכנים ומעודכנים.
אם המורה משפר ומשנה דברים, הוא מעלה את הגרסא שלו למאגר.

מהנסיון שלי בתחום הפרטי המאגר של box.com הוא המתאים ביותר לעבודה זו.
במאגר השיתוף של בוקס ניתן:

להעלות קבצים ותיקיות ולקטלג אותם.
להוסיף הערכות על כל קובץ.
לשתף באופן פרטי או ציבורי.
להוריד קבצים \ תיקיות במהירות או לצפות בהם.

מאגרי מידע

ישנם אתרים שונים שמכילים מקורות מידע בעלות חודשית \ שנתית. האתרים מתחדשים ומתעדכנים כל העת, ומכילים חומר רב.
אתרים אפשריים:

אתר סנונית לתיכון או אתר סנונית ליסודי.
בריין פופ סרטוני ידע ומדע.

ישנם עוד אתרים מסוג זה.

כלים שונים בהם מורים יכולים להשתמש

באופן כללי, ישנם כלים רבים בהם המורים יכולים להשתמש כדי להעביר את החומר הלימודי, ללמד בצורה חוויתית, ולעניין את התלמידים.
מתוך מגוון כלים אלו אזכיר כמה כלים:

Roojoom – פיתוח ישראלי, מאפשר בניית מערך שיעור המורכב מקישורים \ טקסטים \ סרטונים כחלק מרצף הנמצא באותו הדף. התלמיד יסייר בפרוייקט בצורה שיטתית דף אחרי דף.
Edu Tube – יצירת פעילות אינטראקטיבית מבוססת סרטון יוטיוב. ניתן לשלב שאלות כחלק מסרטון היוטיוב. הסרטון נעצר בנקודות שמגדירים לו וקופצות שאלות.
[כאלטרנטיבה לשירות זה ניתן לבנות דבר דומה, באמצעות הטמעת סרטון יוטיוב המוגדר להיות מופעל מזמן מסויים ועד זמן אחר.]
Sms HiT – פיתוח של המכון הטכנולוגי חולון, יישום זה מאפשר שליחת תשובות לסקרים (או שאלות בכיתה \ מבחנים) ע"י הודעת מסרון (sms). לאחר שמתקבלות התשובות, ניתן לראות את התוצאות בתוצאה גרפית.

מילה לסיום

כל הצעות אלו יכולות להיות מיושמות, אבל אם המורים לא ישתמשו בכלים אלו בצורה מלאה. יצא שכרו של הבית ספר בהפסדו.
קשה לאנשים לשנות את ההרגלים שלהם, והרגלי למידה והוראה שנקבעים לפעמים קשה לשנותם.
מהלך שדרוג ותקשוב שכזה, חייב להיות מלווה בהדרכה וצעידה יחד עם המורים.

מעניין? יש לכם מה להעיר? כתבו למטה!
ואל תשכחו, לשתף, לשתף, לשתף!